טיפול מדכא חומצה (Acid suppression therapy, AST), הכולל מעכבי משאבות פרוטונים (PPI) ואנטגוניסטים לקולטן היסטמין H2י(H2RA) ניתן באופן תכוף כטיפול ברפלוקס קיבתי-ושטי (GER) סימפטומטי בתינוקות בריאים למעט תלונה זו. נמצא קשר בין שימוש ב-PPI לבין סיכון מוגבר לשברים במבוגרים, אך שני מחקרים ראשוניים בילדים הראו תוצאות סותרות. במחקר חדש שנערך ב-Walter Reed National Military Medical Center במדינת מרילנד, ארה"ב, והתפרסם בכתב העת Pediatrics, ביקשו החוקרים להעריך סיכון זו.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר קוהורט רטרוספקטיבי בקרב ילדים שנולדו בין השנים 2001 עד 2013 אשר עברו תקופת מעקב של שנתיים ומעלה. ילדים עם אוסטיאוגנזיס אימפרפקטה, כולסטזיס או ילדים שעברו הזנחה הוצאו מהמחקר. החוקרים השתמשו בנתונים של מרשמים בכדי לזהות מתן AST לפני גיל שנה. החוקרים השתמשו במספרי קוד של ה-International Classification of Diseases, Ninth Revision, Clinical Modification בכדי לזהות שברים לאחר גיל שנה. אנליזת קוקס של סיכון יחסי העריכה סיכון לשברים ותוקן לפי מין, פגות, משקל לידה נמוך, שבר קודם, שימוש בתרופות אנטי-פרכוסיות, ומשקל עודף או השמנת יתר.
מתוך 851,631 ילדים שנכללו במחקר, 97,286 (11%) קיבלו מרשם ל-AST בשנה הראשונה לחיים: 7,998 (0.9%) קיבלו PPI,י71,578 (8%) קיבלו H2RA, ו-17,710 (2%) קיבלו את שניהם. לאחר תיקון, סיכון מוגבר לשברים נצמא קשור לשימוש ב-PPIי(21%) ושימוש ב-PPI יחד עם H2RAי(30%) אך לא בשימוש ב-H2RA בלבד. שימוש ממושך יותר ב-AST וגיל צעיר יותר בעת השימוש הראשון ב-AST נמצאו קשורים לסיכון מוגבר לשברים.
החוקרים מסכמים ששימוש ב-PPI לבד או יחד עם H2RA בקרב תינוקות קשור לסיכון מוגבר לשברים במהלך הילדות, סיכון שמוגבר על ידי שימוש ממושך ותחילת טיפול מוקדמת ב-AST. צריך לשקול בזהירות את השימוש ב-AST בתינוקות מול הסיכון לשברים.
מקור:
תגובות אחרונות